בת רומיה ואהרון. נולדה בט"ו בתשרי תשי"ד (24.9.1953) בקריית עקרון. בת בכורה להוריה, אחות של ריקי, אמנון, סמדר, נתנאל ואושרית.

ציונה למדה בבית הספר היסודי "בן צבי" שבקריית עקרון והמשיכה לתיכון ב"כפר הנוער ע"ש יוהנה ז'בוטינסקי" בבאר יעקב. היא הייתה תלמידה טובה, נערה סקרנית שאהבה את הארץ והתאפיינה בנתינה אין סופית, בקבלת האחר באשר הוא ובהשכנת שלום בין כל אדם ואדם. בכל מקום היא בלטה בחיוכה החם, בשמחת החיים שלה ובצמתה הארוכה.

מגיל צעיר הכירה ציונה באחריותה כבת בכורה, תמיד היא הייתה זו שדאגה לכל אחיה ואחיותיה במסירות רבה, לצד היותה החברה הטובה ביותר שלהם.

בשנת 1971 נישאה ציונה בת השמונה-עשרה לאברהם. הם עברו להתגורר בראש העין וגידלו יחד ארבעה ילדים: לימור, תמיר, אביעד ונטע. בנוסף לגידול המשפחה היא עבדה כמחווטת וכמלחימה במספר חברות פרטיות, בהן "טלכור" ו"טלירן". בשעות הפנאי אהבה מאוד לרקוד, לקרוא ספרים, לפתור תשבצים ולטייל בארץ.

בשנת 2004 הצטרפה לשירות הביטחון הכללי, תחילה כיועצת ולאחר מכן כעובדת. לאורך השנים היא שימשה עוגן ומודל למצוינות, למוסר עבודה גבוה ולמקצועיות בלתי מתפשרת בתחום עיסוקה. היא חנכה דורות רבים של חיילות חדשות שהתקבלו לשירות, וידעה לשלב בין הדרישות המקצועיות הגבוהות לבין החום והאהבה שהרעיפה עליהן. תמיד הקפידה לקבל כל עובד חדש באגף בחום ובחביבות, שגרמו לכולם להרגיש בנוח בסביבתה.

שנותיה של ציונה במשרד התאפיינו במצוינות בכל אשר עשתה. היא ביצעה את כל המוטל עליה בצורה מקצועית ומדויקת, לשביעות רצון מנהליה וקהל לקוחותיה ותמיד עם החיוך שכל כך אפיין אותה. והכול תחת אילוצי לו"ז בעבודה סביב השעון, בשעות חריגות ואף בסופי שבוע ובחגים. במקביל הקדישה זמן וכוחות לבנות את מפעל חייה – ילדיה ונכדיה האהובים.

ציונה אושרי נפלה ביום ט"ז באב תשע"ו (19.8.2016), לאחר מאבק של עשרה חודשים במחלת הסרטן. בת שישים ושלוש בנפלה. היא הובאה למנוחות בבית העלמין בראש העין. הותירה בעל, שתי בנות ושני בנים, נכדים, אם וחמישה אחים ואחיות.

כתבו אוהביה: "ציונה חסרה מאוד כבת, כאחות, כרעיה, כאם, כסבתא, כאדם, כדוגמה למוסר ולמקצועיות, כמחנכת לדור הצעיר וכעמיתה לעבודה".

ביום ה' באלול תשע"ז (27.8.2017), סמוך ליום השנה לנפילת ציונה, הוכנס לבית כנסת בראש העין ספר תורה שנכתב לעילוי נשמתה.

ציונה מונצחת באתר ההנצחה לחללי המודיעין בבסיס בגלילות.